נזק תוצאתי אשר אינו מזכה בתגמולי ביטוח 

צמד המילים נזק תוצאתי, מוכר ואהוב בחברות הביטוח.

הפוליסות על פי לשונן, לרבות אלה של ביטוחי רכב ודירה, אינן מכסות נזק תוצאתי.

הפסיקה התקשתה בהגדרת צמד מילים זה. כל שהצליחה לעשות, הוא להביא דוגמאות לכוונה שבהן.

חברות הביטוח גילו את האפשרויות הגלומות מבחינתן בקשיי ההגדרה. מבחינתן, נפתחה בכך הדרך לזהות בכל פגיעה נזק תוצאתי ולדחות את תביעת המבוטח, או חלקים ניכרים שלה.

כך לדוגמא המקרה של מקסים לוי.

לוי שמע קול חבטה בא מכוון גחון רכבו.

לוי יצא החוצה, גילה כי המכונית עלתה על מכסה ביוב, אולם לא הבחין בשום נזק בולט לעין. לכן המשיך בנסיעה.

לאחר מספר דקות הרגיש לוי רעידות ברכב. הוא עצר את הרכב והזמין גרר.

בבדיקת הרכב במוסך התברר, כי אגן השמן נחבט, אספקת השמן לתיבת ההילוכים נפגעה ותיבת ההילוכים נהרסה.

מבטחת הרכב, חברת הביטוח אישי ישיר, הסכימה לפצות את לוי רק עבור הנזק לאגן השמן.

אישי ישיר נתפסה לכך, שהנזק לתיבת ההילוכים, ארע כתוצאה מהמשך נסיעתו של לוי, לאחר הפגיעה בה ניזוק אגן השמן.

מדובר בנזק תוצאתי, טענה אישי ישיר, שאינו מכוסה בפוליסה לביטוח רכב פרטי.

לוי הביא את תביעתו בפני השופטת בלהה טולקובסקי, מבית המשפט לתביעות קטנות בתל-אביב.

אכן, מודה השופטת טולקובסקי, צודקת אישי ישיר בגרסתה כי ההרס לתיבת ההילוכים נגרם כתוצאה מהמשך הנסיעה. כך עולה מפורשות גם מחוות דעת השמאי שהוגשה על ידי לוי עצמו.

אולם, מקשה השופטת, האם מדובר בנזק תוצאתי שאיננו מכוסה בפוליסה, כטענת המבטחת אישי ישיר.

השופטת טולקובסקי מזכירה, כי סוגיית הנזק התוצאתי נדונה בבית המשפט העליון, בפרשת מוריאנו (בדיון בו נקבע כי ירידת ערך מכוסה על פי הפוליסה התקנית).

באותה פרשה, כדי לסבר את האוזן, הביא השופט מאיר שמגר, דוגמאות לנזק תוצאתי. מדובר אך ורק בנזק דוגמת זה הכרוך בהפסד הכנסות ורווחים הנגרם בתקופה בה הרכב מושבת עקב תאונה, או בעגמת נפש.

בענייננו, קובעת השופטת טולקובסקי, אין מדובר בחוליות רחוקות ומאוחרות כאלה. מדובר באותה חטיבת נזק עצמה.

אין להיתפס, מוסיפה השופטת, לסמנטיקה לשונית, ולומר שהנזק לתיבת ההילוכים הינו תוצאה של המשך הנסיעה הקצרה לאחר הפגיעה באגן השמן. יש לראות בנזק בכללותו חטיבת נזק אחת.

אם נקבל את עמדת חברת הביטוח אישי ישיר, מבהירה השופטת, ייאלץ כל נהג החש בפגיעה, ולו הקלה ביותר, בגחון רכבו, לעצור את רכבו מיד, אפילו יהא זה באמצע הכביש, עד שייגרר וייבדק במוסך. שכן אם יזיז את רכבו ובאותה נסיעה קצרה יגרם נזק נוסף, לא יהא לנזק זה כיסוי ביטוחי.

אין בידי לקבל פרשנות זו, מכריזה השופטת.

ומוסיפה השופטת, לוי פעל כפי שכל נהג סביר היה נוהג במצבו. משלא איתר כל בעיה הנראית לעין או כל אינדיקציה לבעיה בלוח השעונים, המשיך בנסיעה ועצר את הרכב מיד לכשהרגיש ברעידות. בנסיבות אלה, כשהתובע פעל כנהג סביר, יש לראות בנזק בכללותו, כחטיבת נזק אחת ואין מדובר בנזק תוצאתי.

חברת הביטוח אישי ישיר חויבה אפוא לפצות את לוי במלוא הנזק הן לאגן השמן והן לתיבת ההילוכים.

בשולי סקירה זו, אנו מבקשים להזכיר, כי באתר משרדנו, תחת הכותרת נזק תוצאתי בסיבוב נוסף הבאנו סקירה על פסק דינו של השופט יחזקאל הראל מבית המשפט לתביעות קטנות בתל-אביב שהגיע למסקנה דומה בסוגיית הנזק התוצאתי.

מסמך 388